top of page
בלוג

Chief AI Officer במוסדות פיננסיים מפוקחים בישראל: מה התפקיד כולל ומתי כדאי למנות אחד

במבט מהיר

  • Chief AI Officer הוא בעל התפקיד שמנהל את כלל השימוש בבינה מלאכותית בארגון בראייה של 360 מעלות, כולל ניהול הסיכונים הנלווים.
  • מוסדות פיננסיים מפוקחים בישראל נדרשים לפונקציה כזו ברגע שמודל בינה מלאכותית נוגע בתהליך עסקי, בדאטה של לקוחות או בחשיפה רגולטורית.
  • LT RISKMGMT מספקת שירות Chief AI Officer וכתיבת מפת סיכוני AI ייעודית, בליווי הטמעה לכל אורך מחזור החיים.
  • ליאה צור, מנכ"לית LT RISKMGMT, מוסמכת Chief AI Officer מטעם Copenhagen Compliance.
  • ארגונים שאינם מגייסים משרה מלאה יכולים לצרוך את הפונקציה כשירות במיקור חוץ, בהיקף שהם מגדירים.

LT RISKMGMT

פורסם: 2026-10-01

Chief AI Officer הוא בעל התפקיד שמנהל את כלל השימוש בבינה מלאכותית בארגון בראייה של 360 מעלות: איכות הדאטה ומקורותיו, אימות ותיקוף המודלים לפני ובמהלך הייצור, בדיקות צוות אדום למערכות בינה מלאכותית, וההיבטים המשפטיים והרגולטוריים הנגזרים מהם. במוסדות פיננסיים מפוקחים בישראל — בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי, בתי השקעות וחברות פינטק — נכון למנות את הפונקציה הזו ברגע שמודל בינה מלאכותית מפסיק להיות ניסוי ומתחיל לגעת בתהליך עסקי אמיתי: החלטת אשראי, זיהוי לקוח, תמחור, מענה ללקוחות או עיבוד מידע רגולטורי. הסייבר הוא רק אחת מזרועות התפקיד והוא נותר באחריות ה-CISO; מנהל הבינה המלאכותית הארגונית אחראי על התמונה המלאה.

ההבחנה הזו חשובה במיוחד בסקטור הפיננסי המפוקח, שבו כל שימוש חדש בטכנולוגיה נבחן מול מסגרת ניהול הסיכונים הלא-פיננסיים של הארגון — NFR, כלומר הסיכונים התפעוליים, סיכוני המעילות וההונאות, הסייבר וההמשכיות העסקית — ומול דרישות דירקטוריון ורגולציה מתפתחת כדוגמת רגולציית הבינה המלאכותית האירופית. LT RISKMGMT מספקת שירות Chief AI Officer וכתיבת מפת סיכוני AI ייעודית, המלווה את ההטמעה לכל אורך חייה, ומנכ"לית החברה ליאה צור מוסמכת לתפקיד מטעם Copenhagen Compliance. לפי LT RISKMGMT, מאחורי החברה ניסיון מעשי של מעל 22 שנה, מאות הרצאות, הדרכות חווייתיות וחדשניות וסדנאות מקצועיות בתחומי ניהול סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI, עבור בנקים, גופים פיננסיים, דירקטוריונים ותוכניות אקדמיות.

מהו Chief AI Officer ומה התפקיד כולל בפועל?

תפקיד ה-Chief AI Officer — מנהל או מנהלת הבינה המלאכותית בארגון — מרכז את האחריות הרוחבית על כלל שימושי ה-AI, מהדאטה ועד ההיבטים המשפטיים והרגולטוריים. ההתמקדות כאן היא במוסדות פיננסיים מפוקחים בישראל — בנקים, חברות ביטוח, חברות אשראי, בתי השקעות וחברות פינטק — שבהם התפקיד נגזר ממסגרת הפיקוח, מדרישות הדירקטוריון ומשיקולי יעילות טכנולוגית.

מהם מאפייני התפקיד ומה כל אחד מהם קובע?

  • היקף האחריות — טווח אפשרי: מערכות שפותחו בארגון, כלים מוטמעים של ספקים, ושימושי עובדים בכלים ציבוריים. ככל שהטווח מצומצם יותר, נותרים שימושים מחוץ לשליטת הארגון.
  • מיקום במבנה הארגוני — כפיפות נפוצה למנכ"ל, למנהל הסיכונים הראשי או למערך ה-NFR (Non-Financial Risk — סיכונים שאינם פיננסיים: תפעוליים, מעילות, סייבר, המשכיות עסקית ו-AI). המיקום קובע אם לבעל התפקיד יש סמכות לעצור הטמעה.
  • ממשל AI (AI Governance) — מערכת המדיניות, הוועדות, התיעוד והבקרות המלווה מודל לאורך מחזור חייו: אישור שימוש, בדיקת תקפות (validation), ניטור סטיות ותיעוד החלטות.
  • מדיניות שימוש — סיווג השימושים לקטגוריות: מותר, מותר בתנאים ואסור, לפי רגישות המידע ולפי מידת ההשפעה של ההחלטה על הלקוח.
  • מפת מערכות AI — רישום מרוכז של כל מודל וכלי בארגון, בעליו, מקור הדאטה שלו והסיכון הנשקף ממנו. בלעדיו אין בסיס לדיווח לדירקטוריון או למענה לממצאי ביקורת פנים.
  • ממשק לרגולציה — התאמה למסגרות כמו EU AI Act ולעקרונות ניהול הסיכונים המקובלים בגופים מפוקחים.

ביומיום עוסקת הפונקציה באישור שימושים חדשים, בבחינת מודלים בשיטות של AI Red Teams (צוותים הבוחנים מודל מזווית של תוקף), בניהול סיכוני ספקי צד שלישי ובהדרכת עובדים.

LT RISKMGMT מספקת שירות ניהול ה-AI הארגוני הכולל ליווי הטמעה לכל אורך חיי המערכת וכתיבת מיפוי סיכונים ייעודי.

אילו סיכונים עסקיים אמור ה-Chief AI Officer לנהל?

ה-Chief AI Officer מופקד על ניהול סיכוני הבינה המלאכותית בארגון ב-360 מעלות — מהסיכון התפעולי בתהליך העסקי ועד להשפעה על המשכיות עסקית. כאשר מודל בינה מלאכותית משובץ בתוך תהליך עסקי מהותי, סביר שחולשה במודל תהפוך לחולשה של התהליך עצמו; מכאן שמפת הסיכונים של אותו תהליך עשויה לדרוש כתיבה מחדש, במקום להישען על סקר סיכונים שנערך לפני הטמעת הכלי.

משפחות הסיכון שבאחריות התפקיד:

  • סיכון תפעולי — כשל בבקרה, בממשק או בעובד שמסתמך על פלט המודל כעובדה.
  • הטיות ושגיאות מודל — תוצאה שגויה או מפלה שמתקבלת ללא ערעור, בהיעדר ולידציה (תהליך אימות עצמאי של תקפות המודל ונתוניו).
  • דליפת מידע עסקי — הזנת נתוני לקוחות, תמחור או קוד לכלים חיצוניים.
  • תלות בספקי צד שלישי — שרשרת אספקה של מודלים וממשקי API שאינם בשליטת הארגון.
  • מעילות והונאות בסיוע בינה מלאכותית — זיוף זהות, הנדסה חברתית ועקיפת בקרות ידניות.
  • המשכיות עסקית (BCP) — תכנית ההמשכיות לאירועי חירום חייבת לכלול תרחיש שבו המודל או הספק אינם זמינים.

מטריצת סיכונים לתהליך שמשלב בינה מלאכותית נבנית לפי שלבי התהליך: לכל שלב מזהים את השימוש בכלי, את סוג הסיכון, את ההסתברות והחומרה, את הבקרה הקיימת ואת הפער. עקרונות ISO 31000 מספקים את שפת ההערכה, ודרישות EU AI Act מוסיפות סיווג לפי רמת סיכון שמכתיב את עומק התיעוד והפיקוח האנושי.

  • הפעולה המומלצת — הסיכון הנלווה והפחתתו
  • לרכז מצאי של כל השימושים בבינה מלאכותית בארגון — שימושים שנעשים מחוץ לרדאר; נדרש ערוץ דיווח פשוט ולא ענישתי
  • להגדיר ולידציה תקופתית למודל — ולידציה טכנית בלבד; לצרף בוחן מצד התהליך העסקי
  • להסדיר חוזים מול ספקי מודלים — הסתמכות על הצהרת הספק; לדרוש ראיות ותרחיש יציאה
  • לשלב תרחיש כשל מודל ב-BCP — תכנית שאינה מתורגלת; לכלול אותה בתרגיל החירום השנתי

LT RISKMGMT מלווה ארגונים בכתיבת מפה ייעודית של סיכוני הבינה המלאכותית לאורך כל חיי ההטמעה, לרבות היבטי דאטה, ולידציה, AI Red Teams והיבטים משפטיים ורגולטוריים.

מתי בדיוק כדאי לארגון למנות Chief AI Officer?

כאשר הבינה המלאכותית בארגון חוצה את הגבול שבין ניסוי לתפעול שוטף, מינוי Chief AI Officer — הגורם שמנהל את מכלול ה-AI בארגון ב-360 מעלות, כולל סיכוניו — הופך להחלטה מעשית ולא תיאורטית. בשלב שבו אתם שוקלים את הצעד, הבדיקה הנכונה היא סימני בשלות, לא תחושת בטן.

אילו סימני בשלות מצדיקים תקן ייעודי?

  • היקף בייצור: יותר ממערכת בודדת פועלת בסביבת ייצור ממשית, כשתהליכים עסקיים תלויים בפלט שלה.
  • החלטות מול לקוחות: שימוש במודלים לחיתום, לדירוג אשראי, לאיתור הונאות או למענה שירות אוטומטי — כל מקום שבו טעות מודל נוגעת ישירות בלקוח.
  • חשיפה רגולטורית: פעילות כגוף פיננסי מפוקח, או ממשק עם שווקים שבהם חלות דרישות כמו EU AI Act, המחייבות סיווג שימושים, שקיפות ויכולת הסבר.
  • דאטה ותיקוף: הזנת מודלים בנתונים רגישים או בנתוני ספקים חיצוניים ללא תהליך validation מסודר — כלומר תיקוף שיטתי של איכות המודל ויציבותו לאורך זמן.
  • שימוש לא מנוהל: עובדים שמכניסים כלי בינה מלאכותית מסחריים לתהליכי עבודה ללא מדיניות, הרשאות או תיעוד.

מתי עדיף מסלול אחר?

בארגון קטן או בשלב של פיילוטים בודדים, אפשר לשבץ את האחריות אצל מנהל הסיכונים הקיים, בתוספת הכשרה ממוקדת בסיכוני בינה מלאכותית. בשלב ביניים — כשיש כבר כמה יוזמות אך אין מסה קריטית — ועדת היגוי בראשות ההנהלה, עם נציגות של הייעוץ המשפטי, אבטחת המידע, הדאטה והביקורת הפנימית, מספקת פורום החלטה סדור ובעל סמכות. ארגונים בינוניים וגופים ממשלתיים שאינם מעוניינים לגייס תקן מלא יכולים להיעזר ב-Risk Manager as a Service של LT RISKMGMT — שירות ניהול סיכונים במיקור חוץ, שבו החברה מהווה את התקן ומספקת את השירות בהיקף שהלקוח מבקש.

בכל אחד משלושת המסלולים, נקודת הפתיחה זהה: מיפוי מסודר של מערכות הבינה המלאכותית בארגון, מקורות הדאטה שמזינים אותן, השימושים העסקיים הנשענים עליהן והבקרות הקיימות בכל שלב — התשתית העובדתית שעל בסיסה מחליט הדירקטוריון אם היקף החשיפה מצדיק פונקציה ייעודית.

במה שונה ה-Chief AI Officer ממנהל הסיכונים, ה-CISO וממונה הגנת הפרטיות?

ארבעה קריטריונים מבחינים בין ה-Chief AI Officer (CAIO) לבין מנהל הסיכונים הראשי (CRO), מנהל אבטחת המידע (CISO) וממונה הגנת הפרטיות (DPO): המטרה שהתפקיד משרת, תחום השליטה שבו הוא מוסמך לקבל החלטות, מדד ההצלחה שלפיו הוא נמדד, ונקודת החיכוך האופיינית מול עמיתיו. המטרה מגדירה למי שייכת ההחלטה העסקית; תחום השליטה קובע אילו נכסים, מערכות ותהליכים נמצאים תחת האחריות; מדד ההצלחה מכריע כשיש מחלוקת על סדרי עדיפויות; ונקודת החיכוך מצביעה על תחומים שבהם האחריות חופפת.

  • תפקיד — מטרה עיקרית — תחום שליטה — מדד הצלחה — חיכוך אופייני
  • CAIO — ניהול הבינה המלאכותית בארגון ב-360 מעלות לאורך כל מחזור החיים — דאטה, validation, AI Red Teams, היבטים משפטיים ורגולטוריים — הטמעה בטוחה ומבוקרת, עם מיפוי סיכונים מתועד — חפיפה עם הסייבר על אבטחת מודלים ועם הפרטיות על מקורות הדאטה
  • CRO / מנהל סיכונים — ראייה כוללת של הסיכונים הלא-פיננסיים (NFR) — תפעוליים, מעילות, סייבר, המשכיות — מסגרת ניהול הסיכונים הארגונית, בנוסח ISO 31000 ודרישות הפיקוח — תמונת סיכון שלמה ומעודכנת לדירקטוריון — סיווג סיכון המודלים כסיכון חדש מול הטמעתו במסגרת הקיימת
  • CISO — הגנה על חסינות המידע והמערכות — תשתיות, הרשאות, ניטור, בקרות בנוסח ISO 27001 — צמצום אירועי אבטחה וזמן תגובה — אחריות על מודלים וסוכנים שאינם מערכת מידע קלאסית
  • DPO — עמידה בדיני הגנת הפרטיות ושימוש לגיטימי במידע אישי — בסיס חוקי לעיבוד, זכויות נושאי מידע — היעדר שימוש חורג במידע אישי — אימון מודלים על מידע שנאסף למטרה אחרת

בחלוקת האחריות, הסייבר הוא אחת מזרועותיו של ניהול הבינה המלאכותית ונשאר באחריות ה-CISO, והפרטיות נשארת אצל ה-DPO. LT RISKMGMT מספקת את תפקיד מנהל הבינה המלאכותית הראשי כשירות, לצד כתיבת מפת סיכוני AI ייעודית המלווה את ההטמעה לכל אורך חייה.

אילו רגולציות ומסגרות ממשל AI מעצבות את התפקיד כיום?

נכון ל-2026, התפקיד שמנהל את ה-AI בארגון נשען על כמה מסגרות ממשל ורגולציה מקבילות, וכל אחת מהן דורשת בפועל משהו אחר מארגון ישראלי. ממשל בינה מלאכותית, במובן של מערך מדיניות, בקרות ותיעוד לכל אורך חיי המודל, הוא המכנה המשותף שלהן — אך ההיקף והמחייבות משתנים:

  • EU AI ACT — החקיקה האירופית, הבנויה על סיווג מערכות לפי רמת סיכון. ככל שיישומה מתקדם בשלבים, היא עשויה לחייב גופים ישראליים בעיקר דרך חשיפה חוצה־גבולות: לקוחות, ספקים או מודלים המשרתים משתמשים באירופה.
  • ISO/IEC 42001 — תקן למערכת ניהול של בינה מלאכותית, בנוי בלוגיקה המוכרת מ-ISO 27001 ומ-ISO 31000: מדיניות, בעלוּת, הערכת סיכון, בקרות ומחזור שיפור מתמשך.
  • מסגרת ניהול סיכוני הבינה המלאכותית של NIST — מסגרת התנדבותית ונפוצה, שמסייעת לתרגם סיכוני דאטה, הטיה, validation ושקיפות לשפה של בקרות הניתנות לבדיקה.
  • רגולציה בשוק הפיננסי הישראלי — הוראות ניהול בנקאי תקין של הפיקוח על הבנקים בתחומי ניהול סיכונים וסיכון תפעולי, כמו נב"ת 350, מציבות לגופים המפוקחים דרישות כגון ביצוע סקר סיכונים. גופי אשראי חוץ־בנקאי ופינטק כפופים לרגולציה של שוק ההון.

LT RISKMGMT מלווה ארגונים במיפוי סיכוני הבינה המלאכותית לאורך כל חיי ההטמעה — דאטה, validation, AI Red Teams וההיבטים המשפטיים והרגולטוריים.

שאלות נפוצות

מה בדיוק כולל תפקיד ה-Chief AI Officer בארגון פיננסי מפוקח?

Chief AI Officer הוא הגורם שמנהל את כלל פעילות הבינה המלאכותית בארגון ב-360 מעלות — מהחלטת ההטמעה ועד ניטור שוטף לאחר העלייה לאוויר. התפקיד כולל ניהול סיכוני AI וכתיבת מפת סיכוני AI ייעודית, וליווי לכל אורך חיי המערכת: איכות הדאטה ומקורותיו, ולידציה של המודל, הפעלת צוותי AI Red Teams לבחינת כשלים, והיבטים משפטיים ורגולטוריים. אבטחת המידע והסייבר הם אחת מזרועות התפקיד בלבד, והאחריות עליהן נותרת אצל ה-CISO. ליאה צור, מנכ"לית LT RISKMGMT, מוסמכת Chief AI Officer מטעם Copenhagen Compliance.

מתי כדאי למנות גורם כזה, ומה עושים ארגונים שאינם מגייסים משרה מלאה?

נקודת ההכרעה המעשית מגיעה כאשר הבינה המלאכותית עוברת מניסוי נקודתי לשימוש בתהליך עסקי שנוגע ללקוחות — חיתום, אשראי, שירות, זיהוי הונאות או דיווח. סימנים נוספים: אין בארגון גורם יחיד שאחראי על מחזור החיים של המודלים, עולים ממצאי ביקורת פנימית בנושא, או שהדירקטוריון נדרש לאשר מדיניות ואין לו בסיס מקצועי להישען עליו. ארגונים בינוניים וגופים ממשלתיים שאינם מעוניינים בגיוס משרה מלאה נעזרים בשירות מיקור החוץ של LT RISKMGMT, Risk Manager as a Service, שבו החברה מהווה את התקן ומספקת את השירות בהיקף שהלקוח מבקש.

מה ההבדל בינו לבין ה-CISO ומנהל הסיכונים התפעוליים?

ה-CISO אחראי על הגנת המידע והמערכות מפני תוקפים; מנהל הסיכונים התפעוליים אחראי על כשלים בתהליכי העבודה, בבקרות ובגורם האנושי; והגורם שמוביל את הבינה המלאכותית מרכז את כל מה שנוגע למודלים עצמם — דאטה, ולידציה, הטיות, שקיפות והיבטים משפטיים. כל השלושה יושבים תחת מטריית ה-NFR (Non-Financial Risk) — הסיכונים הלא-פיננסיים: תפעוליים, מעילות והונאות, סייבר, המשכיות עסקית ו-AI. LT RISKMGMT היא חברת ייעוץ והכשרה בוטיק בתחום ה-NFR, ומלווה ארגונים בכל אחד מהתחומים האלה.

מהי מפת סיכוני AI ומה היא כוללת?

זהו מסמך עבודה שממפה כל שימוש בבינה מלאכותית בארגון, מסווג אותו לפי רמת הסיכון וההשפעה על הלקוח ועל הציות, ומגדיר לכל שימוש בקרות, גורם אחראי ומדדי ניטור. בשוק הפיננסי המפוקח נהוג להתאים את המיפוי לשפה הרגולטורית הקיימת — מסגרות כגון ISO 31000 לניהול סיכונים וה-EU AI ACT מספקות סיווג סיכונים משותף שמקל על הדיון מול הרגולטור והדירקטוריון. כתיבת מפת סיכוני AI ייעודית היא חלק משירות ניהול הבינה המלאכותית של LT RISKMGMT, לצד ליווי ההטמעה.

כיצד מכשירים את מנהלי הסיכונים והדירקטוריון לנושא?

לצד הייעוץ, LT RISKMGMT מעבירה קורס הסמכה למנהלי.ות סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI בהיקף כ-40 שעות אקדמיות, כפי שמפורט בעמוד ניהול הסיכונים באתר החברה — למידה חווייתית הכוללת סדנאות, התנסויות וביקורים ב-SOC מוביל, עם מרצים אורחים מהארגונים הגדולים בארץ ובעולם. קורס ההסמכה של LT מוכר על ידי IRM (Institute of Risk Management), גוף בינלאומי מוביל בהכשרת מנהלי סיכונים. בנוסף, LT RISKMGMT מעבירה הרצאות וסדנאות לדירקטוריונים ולהנהלות.

איך מתחילים תהליך, וכמה זמן לוקחת תגובה ראשונית?

צעד ראשון מומלץ הוא מיפוי ראשוני של המקומות שבהם הבינה המלאכותית כבר פועלת בארגון, מי מחזיק בה היום ומהם ממצאי הביקורת או דרישות הרגולטור הפתוחים. נכון ל-2026, LT RISKMGMT מציעה את שירות ניהול ה-AI, כתיבת מפות סיכונים, ייעוץ בסיכונים תפעוליים, מעילות והונאות, המשכיות עסקית (BCP) והכשרות מנהלים. על פי עמוד יצירת הקשר של החברה, צוות הייעוץ מקפיד על מענה לפנייה ראשונית תוך 24 שעות — מחויבות שירות, לא התחייבות חוזית לרמת שירות. ליאה צור מביאה ניסיון של מעל 22 שנה בניהול סיכונים, ולפי עמוד ההכשרות וההרצאות של LT RISKMGMT מאחוריה מאות הרצאות, הדרכות חווייתיות וסדנאות מקצועיות בניהול סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI עבור בנקים, גופים פיננסיים, דירקטוריונים ותוכניות אקדמיות.

על המאמר הזה

LT RISKMGMT מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי LT RISKMGMT לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-10-01

קשור

מוכנים להתחיל?

גלו איך LT RISKMGMT יכולה לעזור.

צרו קשר

נשמח להעניק לך שירות ולהכניס צבע לניהול הסיכונים בארגון שלך

פניה בנושא

© 2026 כל הזכויות שמורות לליאה צור-  LT RiSKMGMT

bottom of page