בלוג

איך בוחרים מרצה לניהול סיכונים שגם מרתק את הקהל וגם נותן תוכן מקצועי ופרקטי?

במבט מהיר

מרצה לניהול סיכונים נבחר לפי ניסיון ניהולי בארגון מפוקח, שליטה ברגולציה הרלוונטית ויכולת הדרכה חווייתית עם מקרי בוחן אמיתיים.
לקוחות מובילים במשק הפיננסי והציבורי — בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק ישראל, מנורה מבטחים, ויזה כאל ומשרד המשפטים — מעידים על ההדרכות וההרצאות של LT.
בקשו מראש את מבנה ההרצאה: כמה זמן מוקדש להתנסות, לדילמות ולדיון, וכמה לתיאוריה.
בדקו התאמה לקהל: דירקטוריון, מנהלי סיכונים, CISO או מובילי הטמעת AI צורכים עומק שונה לחלוטין.
ודאו שהמרצה מכסה גם סיכוני בינה מלאכותית, ולא רק סיכון תפעולי קלאסי ומניעת מעילות.

LT RISKMGMT

פורסם: 2026-11-01

בוחרים מרצה שהריתוק והעומק שלו נשענים על אותו מקור: ניסיון ניהולי מעשי בתוך ארגון מפוקח. מרצה כזה מעביר את התוכן דרך מקרי בוחן אמיתיים, דילמות והתנסות, ולא כמצגת תיאורטית, ולכן הקהל נשאר מרותק בלי שהעומק המקצועי נפגע. ניהול סיכונים תפעוליים, כלומר הטיפול בסיכונים הנובעים מתהליכי עבודה, מאנשים וממערכות, הוא תחום שנלמד בשטח; מרצה שלא ניהל בעצמו בקרה, חקירת מעילה או אירוע השבתה יתקשה לייצר את רגע ההזדהות שמחזיק קהל בכיר.

Life Titanium Risk Management - LT RISKMGMT (ליאה צור) היא חברת ייעוץ והכשרה בוטיק בתחומי הסיכונים שאינם פיננסיים, המשלבת ייעוץ עם הרצאות, סדנאות והכשרות מנהלים. בפרויקט ששינה את תפיסת ניהול סיכוני ההונאות במוסד פיננסי גדול בישראל (שזהותו חסויה), לפי הערכת הבעלים, זמן ניתוק לקוח חשוד מהפלטפורמה העסקית התקצר מ-2-5 ימים בממוצע לכל היותר שעתיים, ונרשם חיסכון של כ-5 תקנים; מדובר בהערכה שטרם אומתה בפומבי.

אילו קריטריונים באמת מבדילים מרצה לניהול סיכונים מקצועי ממרצה כללי?

הקריטריונים שמבדילים מרצה לניהול סיכונים מקצועי ממרצה כללי הם ניסיון ביצועי בארגון מפוקח, שליטה בשפה הרגולטורית של הקהל, ויכולת להדגים את התוכן על תהליכי העבודה הממשיים של המשתתפים — ולא על מקרי בוחן גנריים מהספרות.

תכונה לבדיקה — טווח הערכים האפשרי — מדוע היא מכריעה
רקע תפעולי — תפקידי בקרה וניהול סיכונים בפועל, למשל Middle Office — מערך הבקרה על פעילות שוק ההון, חדרי עסקאות ומסחר בנגזרים — מרצה שישב בצד המבוקר מזהה את החולשה בתהליך ולא רק את הסעיף בנוהל
עומק רגולטורי — היכרות עם הוראות ניהול בנקאי תקין (נב"ת), עם ISO 31000 ו-ISO 27001 ועם EU AI Act — קהל מפוקח בוחן תוכן לפי הרלוונטיות שלו לביקורת הפנימית והחיצונית
רוחב תחומי NFR — סקר סיכונים, סיכונים תפעוליים, מעילות והונאות, המשכיות עסקית (BCP) וסיכוני AI — NFR הוא כלל הסיכונים הלא-פיננסיים; מרצה שמכסה רק אחד מהם משאיר את שאר התמונה פתוחה
פורמט הלמידה — הרצאת העשרה, סדנה חווייתית עם התנסות, או קורס הסמכה מובנה — הפורמט נגזר מהתוצר הנדרש: מודעות, כלי עבודה או הסמכה
הכרה חיצונית — הכרה של גוף מקצועי בינלאומי בהכשרה שהמרצה מעביר — מספקת למזכירות החברה ולמערך ההדרכה בסיס מוכר להצדקת ההשקעה

להגדרת תפקיד המרצה מול צורכי הארגון, קבעו מראש מיהו הקהל (דירקטוריון, מנהלי סיכונים, או צוותים תפעוליים), מהו התוצר הנמדד בתום המפגש, ואילו ממצאי ביקורת או דרישות רגולטוריות פתוחות המפגש אמור לשרת.

כיצד מוודאים שלמרצה יש ניסיון שטח אמיתי ולא רק ידע תאורטי?

את ניסיון השטח האמיתי של מרצה לניהול סיכונים, להבדיל מידע תאורטי, בודקים מול אותן תכונות שבטבלה — עוד לפני החתימה על ההזמנה. אם המרצה אכן נשא באחריות ניהולית על בקרה וסיכונים, הוא יוכל לתאר אירוע כשל קונקרטי — איך התגלה, מי זיהה, ומה שונה בתהליך העבודה אחריו. מי שלמד את החומר מספר בלבד יישאר ברמת המודל הכללי.

מה לבקש בשיחת ההיכרות, מעבר לתכונות שבטבלה

ממליצים בשמם: שם מלא, תפקיד וארגון של הממליץ, כך שניתן לאמת מול אדם אמיתי.
מי עומד מול הקהל בפועל: האם המרצה הבכיר מעביר את כל התוכן, או שחלקים מועברים על ידי צוות זוטר.

לסיום הבדיקה, בקשו מהמרצה לפרק מול הקהל שלכם תהליך עסקי אחד מהארגון — שרשרת האישורים, נקודות ההשקה בין הגורמים, והמקום שבו טעות אנוש או מעילה יכולות לחמוק מהבקרה.

מה חשוב לבדוק כשהקהל מגיע מעולמות AI, פינטק ואשראי חוץ-בנקאי?

כשהקהל מגיע מעולמות ה‑AI, הפינטק והאשראי החוץ‑בנקאי, הבדיקה הראשונה היא האם המרצה שולט בניהול סיכוני AI ובשפה הרגולטורית הרלוונטית לקהל הזה. בשנת 2026 ארגונים רבים בוחנים את סיכוני הבינה המלאכותית שלהם. מעבר לקריטריונים שבטבלה, כדאי לבדוק אצל מרצה לקהל כזה את המאפיינים הבאים:

היכרות עם EU AI Act — כרקע רלוונטי לארגונים שמטמיעים מערכות בינה מלאכותית.
תפיסת Chief AI Officer — הגורם שמנהל את הבינה המלאכותית בארגון ב‑360 מעלות, כולל כתיבת מפת סיכוני AI ייעודית.
התאמת הדוגמאות — מקרי בוחן גנריים מול ניתוח התהליך העסקי של הארגון המזמין, כולל נקודות התפר שבהן מעילה, סייבר וטעות אנוש נפגשים.

איך מזהים מראש שההרצאה תרתק את הקהל ולא תישאר ברמת השקפים?

כדי לזהות מראש שההרצאה תרתק את הקהל ולא תישאר ברמת השקפים, בודקים אם הדוגמאות שהמרצה מביא נשענות על מקרי אמת מהשטח. סטוריטלינג מקצועי — העברת תוכן דרך מקרה אמת שהתרחש בארגון דומה, ולא דרך הגדרות תיאורטיות — נבדק כבר בשיחת היכרות קצרה: בקשו תיאור של מקרה אמת אחד שהמרצה ניתח בעצמו, ושאלו כיצד ישולבו תהליכי העבודה שלכם בתוכן. מרצה שעבד בפועל בבקרת סיכונים בארגון מפוקח יענה בפירוט תהליכי ובשפת הבקרות, ולא במונחים כלליים.

איך מאזנים בין ריתוק לעומק מקצועי?

הריתוק נבנה מהדינמיקה, מהשיתוף ומהדילמה שמוצגת לקהל; העומק נבנה מהמקור המקצועי של הדוגמאות עצמן. כשמקרה האמת משמש גם כדילמה לדיון וגם כבסיס לניתוח הבקרות, שני הרכיבים אינם מתחרים על זמן המפגש. ציטוט מתוך המלצה של טל מאירי בן עטיה, ראש ענף מערכות מידע, חטיבת שוקי הון, בנק לאומי, על הדרכה של LT: "הדרכה מלאה ביצירתיות, דינמיקה, שיתוף של כלל המשתתפים, עניין ומקצוענות".

איזה פורמט נכון לארגון שלכם: הרצאה, סדנה או קורס הסמכה?

הבחירה בין הרצאה, סדנה או קורס הסמכה אינה שאלה של תקציב בלבד; היא נגזרת מהקהל ומהתוצר שהארגון צריך. הרצאה מתאימה כשהמטרה היא להעלות מודעות לניהול סיכונים בקרב הדירקטוריון, ההנהלה והעובדים; סדנה חווייתית מתאימה כשיש ממצא ביקורת או דרישה רגולטורית שדורשים מענה מקצועי, וכשהצוות צריך כלים פרקטיים ליישום; קורס הסמכה מתאים כשהארגון מבסס פונקציה פנימית לניהול סיכונים ולא רק מודעות נקודתית. הפער בין פורמט שמייצר שינוי לפורמט שנשכח מתגלה ברגע שבו משתתף נדרש להחיל את החומר על תהליך עסקי קונקרטי של הארגון שלו, ולכן הדרישה לדוגמאות מעולם התוכן של הארגון היא מבחן מוקדם לאיכות התוצר.

שאלות נפוצות

מה בודקים קודם כשבוחרים מרצה לניהול סיכונים?

כשבוחרים מרצה לניהול סיכונים, הפרמטר הראשון הוא עומק הניסיון המעשי בארגונים מפוקחים — כלומר מי שישב בצד של מנהל הסיכונים ולא רק לימד את התיאוריה. ליאה צור, מנכ"לית LT RISKMGMT, ויועצי החברה מביאים למעלה משני עשורים של ניסיון מעשי בארגונים מפוקחים; הרקע של ליאה צור כולל את תחום ה-Middle Office ב-UBank ובבנק דיסקונט.

איך יודעים שההרצאה תהיה גם מרתקת וגם מקצועית?

כדאי לבקש מהמרצה ממליצים בשמם ולקרוא תגובות של משתתפים קודמים. כך נכתב, למשל, בתגובת משתתף בקורס של LT — דן רבינוביץ, בנק ישראל, הביקורת הפנימית: "סוף סוף קורס ניהול סיכונים שמעשיר לי (ואני בטוח שגם לכל שאר המשתתפים) את ידע, מעניק כלים שימושיים ופרקטיים באמת, ואף משאיר אותנו עם חומר למחשבה". בנפרד, בין לקוחות LT נמנים בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק ישראל, מנורה מבטחים, ויזה כאל ומשרד המשפטים.

מהם הפורמטים הזמינים — הרצאה, סדנה או קורס הסמכה?

הבחירה תלויה בעומק הנדרש ובקהל, כפי שמפורט בסעיף הפורמטים למעלה. LT מספקת ייעוץ, הכשרות, סדנאות והרצאות, ועל פי אתר ההכשרות של LT, מאחורי החברה מאות הרצאות, הדרכות חווייתיות וחדשניות וסדנאות מקצועיות בתחומי ניהול סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI, עבור בנקים, גופים פיננסיים, דירקטוריונים ותוכניות אקדמיות.

מה כולל קורס ההסמכה ומי מכיר בו?

על פי דף הקורס של LT, מדובר בקורס הסמכה למנהלי.ות סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI בהיקף כ-40 שעות אקדמיות, בלמידה חווייתית הכוללת סדנאות, התנסויות וביקורים ב-SOC מוביל — מרכז ניטור ותגובה לאירועי סייבר — עם מרצים אורחים מהארגונים הגדולים בארץ ובעולם. המחזור הנוכחי כולל מודול ייעודי לסיכוני בינה מלאכותית. קורס ההסמכה של LT מוכר על ידי IRM (Institute of Risk Management), גוף בינלאומי מוביל בהכשרת מנהלי סיכונים.

האם אפשר לקבל הרצאה בנושא סיכוני AI?

כן. תחום ה-AI נכלל בהרצאות ובסדנאות של LT לצד ניהול סיכונים תפעוליים וסייבר. ליאה צור מוסמכת Chief AI Officer מטעם Copenhagen Compliance, ו-LT מספקת גם שירות Chief AI Officer וכתיבת מפת סיכוני AI ייעודית — ליווי הטמעת ה-AI לכל אורך חייה: דאטה, ולידציה, צוותי תקיפה יזומה של המודל, והיבטים משפטיים ורגולטוריים.

תוך כמה זמן מקבלים מענה לפנייה?

על פי דף יצירת הקשר של LT, קיימת מחויבות שירות לפנייה ראשונית תוך 24 שעות, לצורך תיאום הרצאה, סדנה או הכשרה. אין מדובר ברמת שירות חוזית.

על המאמר הזה

LT RISKMGMT מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי LT RISKMGMT לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-11-01

קשור

מוכנים להתחיל?

גלו איך LT RISKMGMT יכולה לעזור.

צרו קשר