בלוג

איך בונים תוכנית המשכיות עסקית לגוף ממשלתי או לחברה ממשלתית?

במבט מהיר

תוכנית המשכיות עסקית לגוף ממשלתי נבנית ממיפוי תהליכים ומערכות קריטיים, ניתוח השפעה עסקית, יעדי התאוששות, מענה לתרחישי ייחוס ותרגול.
ניתוח ההשפעה העסקית מדרג כל תהליך לפי הנזק לציבור מהשבתתו, וקובע מה חוזר לפעול ראשון.
יעדי ההתאוששות מתרגמים כל תהליך קריטי לזמן חזרה מרבי מותר ולנפח נתונים שניתן לאבד.
תרחישי הייחוס כוללים מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה ואירוע סייבר, לכל אחד מערך חירום ונהלי תקשורת.
תוכנית נשארת רלוונטית באמצעות תרגול תקופתי, עדכון לאחר שינוי ארגוני ואישור ההנהלה והדירקטוריון.

LT RISKMGMT

פורסם: 2026-11-01

כדי לבנות תוכנית המשכיות עסקית לגוף ממשלתי או לחברה ממשלתית ממפים את השירותים החיוניים לציבור ואת התלויות שלהם, מבצעים ניתוח השפעה עסקית, קובעים יעדי התאוששות, מגדירים מבנה ניהול לחירום ומתרגלים את התוכנית. תוכנית המשכיות עסקית (BCP) היא תוכנית לאירועי חירום — מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה או אירוע סייבר — הממפה מערכות ותהליכים קריטיים וזמני התאוששות. ניתוח השפעה עסקית (BIA) מדרג כל תהליך לפי הנזק שגורמת השבתתו. RTO הוא פרק הזמן המרבי עד לחזרה לפעילות, ו-RPO הוא נפח הנתונים שהארגון יכול להרשות לעצמו לאבד. בגוף ציבורי, רציפות השירות לאזרח היא בדרך כלל מדד ההצלחה המרכזי.

Life Titanium Risk Management - LT RISKMGMT (ליאה צור) היא חברת ייעוץ והכשרה בוטיק בתחומי סיכונים תפעוליים, מעילות והונאות, סייבר, ניהול סיכוני AI והמשכיות עסקית (BCP). יועצי LT RISKMGMT, ובהם ליאה צור, מביאים למעלה משני עשורים של ניסיון מעשי בארגונים מפוקחים, ובין לקוחות החברה בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק ישראל, מנורה מבטחים, ויזה כאל ומשרד המשפטים.

מה מייחד תוכנית המשכיות עסקית (BCP) בגוף ממשלתי או בחברה ממשלתית?

מה שמייחד תוכנית המשכיות עסקית בגוף ממשלתי או בחברה ממשלתית הוא לרוב לא המתודולוגיה אלא מה שיש להגן עליו: רציפות השירות לציבור. לכן כדאי לבחון כל החלטה בתוכנית קודם כול מול השאלה איזה שירות לאזרח ייפגע, ולא רק מול הנזק הכספי.

בפועל, ארגונים ציבוריים מתייחסים לרוב לכמה נושאים: דירוג השירותים לפי קריטיות (חיוני, נדרש או ניתן לדחייה), יעדי התאוששות לכל תהליך קריטי, תיעוד שמאפשר להציג את התוכנית לגורמי הביקורת והבקרה הרלוונטיים, תקשורת עם הציבור בעת השבתה, תלות בספקים ובמערכות משותפות, ותרחישי ייחוס כגון אסון טבע, מלחמה, מגיפה או השבתת מערכות. ההחלטה מהו שירות חיוני מתקבלת בדרך כלל ברמת ההנהלה, בהתאם לייעוד הארגון.

ISO 31000 הוא מסגרת ניהול סיכונים מוכרת. המשכיות עסקית נמנית עם הסיכונים שאינם פיננסיים (NFR) — כל הסיכונים שאינם פיננסיים: תפעוליים, מעילות והונאות, סייבר, המשכיות עסקית ו-AI.

במה שונה תוכנית המשכיות עסקית מתוכנית התאוששות מאסון (DRP) ומניהול משברים?

תוכנית המשכיות עסקית נבדלת מתוכנית התאוששות מאסון (DRP) ומניהול משברים בהיקף, בבעלות הארגונית ובמדדי ההצלחה. ה-BCP היא התוכנית הארגונית לשמירה על אספקת שירותים קריטיים; DRP היא הרובד הטכנולוגי שבתוכה — שחזור מערכות, תשתיות ונתונים; ניהול משברים הוא מנגנון קבלת ההחלטות והתקשורת בזמן אמת, בעוד האירוע מתרחש.

ממד — BCP — DRP — ניהול משברים
היקף — תהליכים ושירותים קריטיים, כוח אדם, ספקים, אתרים חלופיים — מערכות מידע, תשתיות, גיבויים ושחזור נתונים — האירוע עצמו: החלטות, הסלמה, תקשורת לציבור ולגורמי הבקרה
בעלות טיפוסית — מנהל/ת סיכונים או ממונה המשכיות עסקית — אגף טכנולוגיות המידע — ההנהלה הבכירה וצוות החירום
מועד ההפעלה — מרגע ששירות קריטי נפגע — מרגע כשל תשתיתי או טכנולוגי — מרגע שהאירוע חורג מהשגרה הניהולית
מדדי הצלחה — רציפות השירות לציבור ועמידה ביעדי ההתאוששות של התהליך — עמידה ביעדי RTO ו-RPO של המערכות — מהירות ההסלמה, בהירות המסרים, תיעוד ההחלטות

בגוף ממשלתי או בחברה ממשלתית שבה הכשל מתחיל בשרשרת האספקה או בכוח אדם, הדיון מתחיל לרוב ב-BCP; כשל אתר מחשוב מנוהל דרך DRP; ואירוע רב-מערכתי עם חשיפה ציבורית מופעל דרך מנגנון ניהול המשברים. ללא בעלות מוגדרת על כל אחת מהשכבות, התוכנית עלולה להתיישן בין מחזורי ביקורת.

אילו שלבים כוללת בניית תוכנית ההמשכיות, משלב ההיערכות ועד התרגיל הראשון?

בניית תוכנית ההמשכיות, משלב ההיערכות ועד התרגיל הראשון, מתחילה בדרך כלל במנדט ניהולי ובתיחום ההיקף, וממשיכה במיפוי תהליכים, מערכות, ספקים ותלויות חיצוניות — לרבות ממשקים לגופים ממשלתיים אחרים, שכן חלק מהתלויות נמצאות מחוץ לגבולות הארגון. על בסיס ה-BIA בוחרים אסטרטגיית המשכיות, למשל אתר חלופי, מעבר לעבודה ידנית מבוקרת, גיבוי כוח אדם או הישענות על ספק.

לאחר מכן כותבים נהלים, עצי הסלמה ורשימות התקשרות, מדריכים את בעלי התפקידים כך שהנוהל יהיה מוכר לפני האירוע, ומקיימים תרגיל ראשון — לרוב תרגיל שולחני על תרחיש בודד, שמייצר את רשימת הפערים הראשונה. התוכנית מתעדכנת אחרי כל שינוי מהותי בתהליך, במערכת או בספק. בשנת 2026 ארגונים רבים בוחנים מחדש את התלויות החיצוניות בתוכניות ההמשכיות שלהם.

כיצד מבצעים ניתוח השפעה עסקית (BIA) ומגדירים RTO ו-RPO לתהליכים קריטיים?

ניתוח השפעה עסקית (BIA) לתהליכים קריטיים בגוף ציבורי מתחיל לרוב בהבחנה בין קריטיות כלפי חוץ — שירות לאזרח, תשלומים, חובה חוקית או דיווח — לבין קריטיות פנימית, כמו תהליכי שכר, רכש או תפעול ששיבושם מורגש רק לאחר זמן. ה-BIA ממפה את שתיהן, אך סדר העדיפויות להתאוששות נגזר בדרך כלל מהראשונה.

לכל תהליך כדאי להגדיר בעלים בשם, את סוג ההשפעה של השבתתו, את חלון ההשבתה המרבי הנסבל, את יעדי RTO ו-RPO, את התלויות במערכות, בספקים ובבעלי תפקיד ייחודיים, והאם קיים מעקף ידני מתורגל. מדידת ההשפעה נעשית לרוב על פני ציר זמן — כמה נזק נצבר בשעה הראשונה, ביום הראשון ובשבוע הראשון — ומהעקומה הזו נגזרים ערכי ה-RTO וה-RPO. לאחר אישור ההנהלה, היעדים מתורגמים לדרישות מהמערכות, לחוזי הספקים ולתרחישי התרגול, וכדאי שמישהו בארגון יהיה הבעלים של עדכון הניתוח לאורך זמן.

מי אחראי למה בשעת אירוע וכיצד בונים מבנה ניהול וממשל לחירום?

מבנה ניהול וממשל לחירום בגוף ממשלתי או בחברה ממשלתית קובע מראש מי אחראי למה בשעת אירוע: מי מכריז, מי מחליט ומי מדבר. רכיבים מקובלים הם מפקד אירוע עם שרשרת חלופיות מתועדת, מטה ניהול מצומצם (תפעול, מערכות מידע, משפטי ודוברות), עצי החלטה לתרחישי הייחוס עם ענף ל"אירוע לא מוכר", מדרג הסלמה לפי ספי השפעה וזמן, ותסריטי הודעה מוכנים עם ערוץ גיבוי מחוץ לרשת הארגונית.

בארגונים רבים אישור התוכנית והבקרה על יישומה הם באחריות ההנהלה הבכירה והדירקטוריון. עומק הממשל נבחן לרוב דווקא כשבעל התפקיד הראשי אינו זמין, ולכן תרגיל שולחן יכול להיפתח בהנחה שהמנהל המוסמך בחופשה והטלפוניה הארגונית מושבתת.

שאלות נפוצות

כיצד מוודאים שהתוכנית באמת עובדת?

תרגול הוא המבחן של המסמך: תרגיל שולחן בהשתתפות ההנהלה, תרגול מעשי של מעבר לאתר חלופי, תיעוד הפערים שהתגלו ועדכון הנהלים בעקבותיהם. תוכנית שלא תורגלה מאז כתיבתה מתארת בעיקר את הארגון כפי שהיה ביום שבו נכתבה.

מה עושה ארגון שאינו מעוניין לגייס מנהל סיכונים במשרה מלאה?

LT RISKMGMT מציעה את שירות Risk Manager as a Service — שירות מנהל/ת סיכונים במיקור חוץ, בעיקר לארגונים בינוניים וממשלתיים שאינם רוצים לגייס מנהל סיכונים במשרה מלאה. LT מספקת את השירות בהתאם לצורך ולנפח שהלקוח מבקש.

איך משלבים סיכוני בינה מלאכותית בתוכנית ההמשכיות?

מודל בינה מלאכותית שמשולב בתהליך שירות קריטי הוא תלות נוספת שכדאי לכלול במיפוי, כמו כל מערכת או ספק אחר. LT RISKMGMT מספקת שירות Chief AI Officer וכתיבת מפת סיכוני AI ייעודית, המלווה את הטמעת הבינה המלאכותית לכל אורך חייה.

כיצד פונים ל-LT RISKMGMT?

בדף יצירת הקשר של LT RISKMGMT מצוינת מחויבות שירות לפנייה ראשונית תוך 24 שעות.

איך מתוארת העבודה עם ליאה צור בהמלצה מבנק דיסקונט?

בנק דיסקונט נמנה עם לקוחות LT RISKMGMT. לדברי יעל ברזילאי, מנהלת מחלקת סיכונים תפעוליים, בנק דיסקונט: "העבודה עם ליאה מבטיחה חוויה מסוג אחר. יש לה יכולת גבוהה להציף את נקודות החולשה המהותיות ביותר ולהביא רעיונות מקוריים לצמצומן, תוך ראיה רוחבית, התמקדות והעמקה בעיקר. הייעוץ והליווי של ליאה, מבטיחים תוצאה משובחת ותהליך עבודה נעים ומפרה."

על המאמר הזה

LT RISKMGMT מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי LT RISKMGMT לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-11-01

קשור

מוכנים להתחיל?

גלו איך LT RISKMGMT יכולה לעזור.

צרו קשר