בלוג

לאילו תרחישי חירום צריכה להיערך תוכנית המשכיות עסקית בישראל?

במבט מהיר

תוכנית המשכיות עסקית בישראל נדרשת להיערך למלחמה, לרעידת אדמה, למגיפה ולאירוע סייבר — כל אחד פוגע במשאב ארגוני אחר.
ההיערכות נבנית סביב מיפוי תהליכים ומערכות קריטיים, זמני התאוששות מוגדרים, חלופות כוח אדם, אתרים וספקים.
אירוע סייבר שונה משאר התרחישים: התשתית הפיזית שלמה, אך הנתונים והמערכות אינם אמינים או אינם זמינים.
קורס ההסמכה למנהלי.ות סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI של החברה, לפי אתר LT, מקיף כ-40 שעות אקדמיות וכולל ביקור ב-SOC מוביל.

LT RISKMGMT

פורסם: 2026-11-01

תוכנית המשכיות עסקית (BCP) בישראל צריכה להיערך לכל ארבעת התרחישים יחד: מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה ואירוע סייבר. אלה אינם תרחישים חלופיים אלא ארבעה פרופילי פגיעה שונים — מלחמה פוגעת בזמינות העובדים ובגישה למתקנים, רעידת אדמה פוגעת במבנים ובתשתיות הפיזיות, מגיפה פוגעת בכוח האדם לאורך זמן ממושך, ואירוע סייבר משאיר את התשתית הפיזית על כנה אך שולל את האמון בנתונים ובמערכות הליבה. לכן תוכנית המשכיות שנכתבת כהיערכות לאירוע אחד בלבד מותירה חשיפה בשאר הצירים.

ההיערכות המעשית נשענת על אותו שלד בכל התרחישים: מיפוי התהליכים העסקיים והמערכות הקריטיים, הגדרת זמני התאוששות ויעדי שחזור נתונים, חלופות לאתרים, לספקים ולכוח אדם, ותרגול חי של בעלי התפקידים.

אילו תרחישי חירום ייחודיים לישראל חייבת תוכנית המשכיות עסקית לכסות?

תרחישי החירום הייחודיים לישראל שתוכנית המשכיות עסקית חייבת לכסות הם לחימה ומצב ביטחוני ממושך, רעידת אדמה, מגיפה, אירוע סייבר משבית, כשל ספק קריטי וכשל תשתיות חשמל ותקשורת. התמהיל הישראלי שונה מתמהיל גנרי בינלאומי משום שהוא מניח במקביל איום ביטחוני פעיל, רגישות סיסמית לאורך הבקע הסורי־אפריקני, והיעדרות של עובדי מפתח עקב גיוס מילואים או הנחיות התגוננות — הנחות שתוכנית שנכתבה עבור סביבה אחרת פשוט אינה כוללת. בשנת 2026 ארגונים רבים בישראל ממשיכים, ככל הנראה, לבחון מחדש את תרחישי החירום שבתוכניות ההמשכיות שלהם.

מהם המונחים שחייבים להיות מוגדרים לפני כתיבת התרחישים?

המשכיות עסקית (BCP) — התוכנית הארגונית לשמירה על אספקת תהליכים קריטיים בזמן אירוע חירום ולחזרה לשגרה אחריו. הערך שהיא קובעת: אילו תהליכים ממשיכים לפעול, באיזה אופן חלופי, ובאיזה הרכב כוח אדם.
ניתוח השפעה עסקית (BIA) — מיפוי התהליכים הקריטיים וההשפעה המצטברת של השבתתם לאורך זמן. זהו המקור שממנו נגזרות כל יתר ההחלטות; בלעדיו התרחישים נשארים תיאוריים.
RTO (Recovery Time Objective) — יעד זמן ההתאוששות: משך ההשבתה המרבי שהארגון מוכן לספוג לכל תהליך. נמדד ביחידות זמן ומאושר בדרג ההנהלה.
RPO (Recovery Point Objective) — יעד נקודת ההתאוששות: כמות הנתונים שניתן להרשות לאבד, מבוטאת כמרחק זמן לאחור מרגע האירוע. מכתיב את תדירות הגיבוי והשכפול.
DRP (Disaster Recovery Plan) — תוכנית ההתאוששות הטכנולוגית: אתרים חלופיים, סדר שחזור מערכות ובדיקות שחזור. היא רכיב בתוך ה-BCP ולא תחליף לו.

המשכיות עסקית היא אחד מתחומי הייעוץ של Life Titanium Risk Management - LT RISKMGMT (ליאה צור), לצד ניהול סיכונים תפעוליים, מניעת מעילות והונאות וניהול סיכוני AI. בגוף פיננסי מפוקח, הנחות התרחיש הן שמזינות את ערכי ה-RTO וה-RPO המובאים לאישור ההנהלה והדירקטוריון.

כיצד נערכת תוכנית המשכיות עסקית לתרחיש מלחמה ומצב ביטחוני מתמשך?

תוכנית המשכיות עסקית הנערכת לתרחיש מלחמה ולמצב ביטחוני מתמשך יוצאת מההנחה שלחימה ממושכת פוגעת בו-זמנית בזמינות כוח האדם, בנגישות לאתרים ובשרשרת הספקים. לכן נקודת הפתיחה היא מיפוי בעלי התפקידים הקריטיים וקביעת מחליף מוסמך לכל תפקיד, לצד עץ הסלמה שמגדיר מי מכריז על מעבר למצב חירום, מי מאשר חריגות ומהם ערוצי התקשורת לעובדים וללקוחות כשהערוץ הראשי אינו זמין.

מגבלות התקהלות והנחיות המיגון נקבעות על ידי פיקוד העורף ומשתנות במהלך האירוע; האחריות להנחיה היא של הרשויות, ותפקיד התוכנית הוא להחזיק חלופת תפעול מוכנה לכל רמת מגבלה, ולחבר אותה לסיכונים התפעוליים שכבר מופו בארגון.

הפעולה הנדרשת — הסיכון או המגבלה שיש לנטר — דרך ההתמודדות בתוכנית
מיפוי עובדים החשופים לגיוס מילואים ומינוי מחליפים — ריכוז ידע קריטי אצל אדם יחיד בתהליך מהותי — תיעוד נהלים, הרשאות גיבוי וחפיפה מתועדת מראש
הפעלת אתר חלופי או עבודה מהבית — הרחבת משטח התקיפה והתרופפות בקרות ארבע עיניים — אישור הרשאות מרחוק, בקרות פיצול סמכויות ותיעוד חריגים
שמירה על רציפות שירות ללקוחות — עומס על מוקדים ופגיעה באמון בעת אירוע ממושך — הגדרת רמות שירות מצומצמות מראש והודעה יזומה ללקוחות
ניהול תזרים מזומנים בתקופת האטה — התחייבויות קבועות מול ירידה בפעילות — תרחישי תזרים חלופיים ומקורות אשראי מאושרים מראש
בחינת כיסוי ביטוחי ומסלול הפיצוי של קרן מס רכוש — הסתמכות על כיסוי שאינו תואם את הנזק בפועל — בדיקת הפוליסה והזכאות מול הגורמים המוסמכים לפני האירוע
בדיקת רציפות ספקים קריטיים — ספק יחיד ללא חלופה טכנולוגית או לוגיסטית — דרישת תוכנית המשכיות מהספק וזיהוי ספק גיבוי

מה נדרש מהעסק כדי לשרוד תרחיש רעידת אדמה הפוגע בתשתיות פיזיות?

כדי לשרוד תרחיש רעידת אדמה הפוגע בתשתיות פיזיות, העסק נדרש להוכיח שהוא מסוגל לתפקד כאשר הנכס הפיזי עצמו — המבנה, חדר השרתים, הכספת והארכיון — אינו נגיש. זהו ההבדל בין תרחיש זה לאירועי חירום אחרים: כאן נבחנת התלות במסמכים, בציוד ובמלאי שנמצאים במקום אחד, ולא רק זמינות המערכות. בתרחיש זה נקבע ה-RTO של כל תהליך קריטי תחת ההנחה שהאתר הראשי מושבת לאורך זמן.

הפעולה הנדרשת — הסיכון שיש לנטרל בצידה
גיבוי מחוץ לאתר ובענן לכלל המערכות והמסמכים הקריטיים — גיבוי המאוחסן באותו מתחם או באתר סמוך עלול להיפגע באותו אירוע; יש לוודא מרחק גיאוגרפי ובדיקת שחזור תקופתית
אתר התאוששות חלופי לעובדי הליבה — אתר חלופי שלא תורגל הופך לתיאורטי; נדרש תרגול עם הצוותים שאמורים לאייש אותו
מיפוי מלאי קריטי וספקים חיוניים בשרשרת האספקה — גם ספק שאינו נפגע עשוי לאבד נגישות לאתר שלו; יש לזהות חלופה לכל ספק יחיד וחיוני
נהלי בטיחות עובדים, פינוי וספירת נוכחות — נוהל שמוכר רק לממונה הבטיחות אינו ישים בשעת אירוע; נדרשת הטמעה רוחבית ותרגול
דיגיטציה של מסמכי מקור ותיעוד הרשאות חתימה — מעבר מהיר לעבודה מרחוק מייצר בקרות חלשות יותר ופתח לטעות אנוש ולניצול לרעה

זמני החזרה לפעילות שנקבעים בתרחיש זה מובאים לאישור ההנהלה והדירקטוריון, האחראים לאישור התוכנית ולתקצובה.

מה לימד תרחיש המגיפה על עמידות תהליכים, כוח אדם ושרשרת אספקה?

תרחיש המגיפה בוחן את עמידות התהליכים, כוח האדם ושרשרת האספקה בנקודה שבה המבנים תקינים והמערכות פועלות, אך חלק ניכר מכוח האדם אינו זמין או עובד מבוזר מהבית. תוכנית המשכיות עסקית שנכתבה סביב אתר גיבוי פיזי אינה מכסה אירוע של היעדרות המונית. משמעות הדבר פשוטה: כל בקרה שנשענת על נוכחות פיזית — הפרדת תפקידים במערך ה-Middle Office, חתימה ידנית על מסמך מקור, אישור "בארבע עיניים" במסדרון — הופכת בתרחיש כזה לנקודת כשל אפשרית.

פעולה מומלצת — הסיכון הנלווה והדרך לצמצמו
הקמת תשתית עבודה מרחוק מאובטחת לתהליכים הקריטיים — הרחבת משטח התקיפה והעברת נתונים לציוד ביתי; לצמצם באמצעות גישה מבוססת תפקיד, ניטור חריגות והגדרת תהליכים שאינם מורשים לביצוע מחוץ לארגון
מעבר לחתימות דיגיטליות ואישורים ממוחשבים — מתן הרשאות חירום רחבות שנשארות פתוחות גם אחרי האירוע; לקבוע תוקף זמן ותהליך ביטול אוטומטי
מיפוי תהליכים ידניים שאינם ניתנים לביצוע מרחוק — עקיפות מאולתרות שנוצרות בשטח ומגדילות חשיפה למעילות, הונאות וטעות אנוש; להגדיר מראש חלופה מבוקרת ותיעוד מלא
צמצום תלות בספק יחיד בשרשרת האספקה — עלות ומורכבות של ספק חלופי; לדרג לפי קריטיות התהליך ולבחון את מוכנות הספק, לא רק את החוזה
מעקב אחר שינויי הנחיות והוראות רגולטוריות במהלך אירוע ממושך — פער בין הנוהל הכתוב להנחיה המעודכנת; למנות גורם אחראי לעדכון התוכנית בזמן אמת

לכן כדאי לבחון את התהליך העסקי עצמו ולא רק את מסמך התוכנית, ולאתר היכן בקרה פנימית נשענת בפועל על נוכחות פיזית. תרגיל שולחני עם בעלי התפקידים האמיתיים הוא הכלי שמאמת אם התהליך הכתוב ניתן לביצוע כאשר האנשים מפוזרים.

כיצד משתלב אירוע סייבר או כופר בתוכנית ההמשכיות העסקית של הארגון?

אירוע סייבר או כופר משתלב בתוכנית ההמשכיות העסקית כתרחיש שבו המבנים והאנשים זמינים, אך המידע והאמינות שלו הם הנכס הפגוע. בשונה מרעידת אדמה או מהפסקת חשמל, כאן הגורם המשבש פעיל ומגיב, וההשבתה הראשונה היא לרוב החלטה של הארגון עצמו — ניתוק מכוון של מערכות או של ממשק לספק שירות בענן (SaaS). ההיבט שנבחן בתוכנית הוא העסקי־תהליכי, לצד ההגנה הטכנולוגית שבאחריות ה-CISO.

פעולה נדרשת בתוכנית — הסיכון הנלווה והמענה לו
הגדרת סמכות החלטה לניתוק מערכות — עצירת תהליכים חיוניים ללא אישור מתאים — יש לקבוע מראש בעלי תפקיד, רשימת תהליכים קריטיים וסדר כיבוי
החזקת גיבויים מנותקים ובלתי ניתנים לשינוי — גיבוי שלא נוסה אינו גיבוי — נדרשות בדיקות שחזור יזומות ותיעוד זמני ההתאוששות בפועל
הפעלת התהליך העסקי במצב ידני — היעדר בקרות ממוחשבות פותח פתח לטעות אנוש ולמעילה — נדרשות בקרות מפצות, הרשאה כפולה ותיעוד חריגים
דיווח לרגולטור ולגורמי אכיפה — דיווח חלקי או מאוחר — יש לקבוע מראש את מסלול הדיווח ואת בעלי התפקיד האחראים לו; ארגונים מפוקחים בוחנים בהקשר זה את הוראות הפיקוח הרלוונטיות להם ומסגרות כגון ISO 27001
תקשורת ללקוחות ולספקים — ואקום מידע שממלאים אחרים — מסרים מאושרים מראש וערוץ מחוץ לתשתית הפגועה

שאלות נפוצות

לאילו תרחישי חירום חייבת תוכנית המשכיות עסקית בישראל להיערך?

תוכנית המשכיות עסקית בישראל נדרשת לכסות מלחמה ולחימה מתמשכת, רעידת אדמה, מגיפה ואירוע סייבר. המיפוי המעשי נעשה לפי האפקט שכל תרחיש מייצר — אובדן מתקן, היעדרות המונית של עובדים, קריסת מערכות ליבה, או נפילת ספק קריטי — כך שגם תרחיש שלא נצפה מראש נופל לתוך מסגרת קיימת של תהליכים קריטיים וזמני התאוששות.

במה שונה ההיערכות לאירוע סייבר מההיערכות לרעידת אדמה או למלחמה?

באירוע פיזי, כמו רעידת אדמה או פגיעה בלחימה, האתר נפגע בעוד הנתונים והמערכות נשארים שלמים, והפתרון הוא אתר חלופי ועבודה מרחוק. באירוע סייבר התמונה הפוכה: המשרדים זמינים, אך אמינות המערכות והגיבויים מוטלת בספק. לכן נדרשים גיבויים מבודדים ובלתי ניתנים לשינוי, נוהל שחזור מבוקר, ערוצי תקשורת חלופיים ותהליכי עבודה ידניים זמניים לפעילויות הקריטיות.

מי אחראי בארגון על תוכנית ההמשכיות העסקית?

האחריות הסופית יושבת אצל הדירקטוריון וההנהלה הבכירה, שמאשרים את תיאבון הסיכון ואת רשימת התהליכים הקריטיים; מנהל/ת הסיכונים מרכז/ת את התהליך; ה-CISO אחראי על הזרוע הסייברית; ובעלי התהליכים העסקיים אחראים לביצוע בפועל. בגופים פיננסיים מפוקחים בישראל, הוראות ניהול בנקאי תקין (נב"ת) ותקנים מקובלים כמו ISO 31000 רלוונטיים לדיון על ממשל הסיכונים ברמת הדירקטוריון.

כיצד יודעים שתוכנית ההמשכיות העסקית באמת עובדת?

מסמך מאושר אינו ראיה לתפקוד. הבדיקה נעשית באמצעות תרגולי שולחן עגול עם ההנהלה, תרגול שחזור בפועל מול מערכות הגיבוי, בחינת ספקים קריטיים, ומדידה מול יעדי ה-RTO וה-RPO שהוגדרו. לכך מתווסף סקר סיכונים בתהליך העסקי עצמו, שמאתר חולשות בנקודות ההשקה בין אנשים, הרשאות ומערכות.

מה ההבדל בין BCP לבין DRP?

DRP הוא תוכנית ההתאוששות הטכנולוגית: שחזור שרתים, מערכות, נתונים ותשתיות תקשורת. BCP רחבה יותר וכוללת את הצד העסקי — מי מקבל החלטות, כיצד ממשיכים לשרת לקוחות, איך מתנהלת תקשורת מול רגולטור ועובדים, ואילו תהליכים ידניים מחליפים זמנית את המערכות. בפועל ה-DRP הוא נדבך בתוך ה-BCP, ושניהם נגזרים מאותו מיפוי תהליכים קריטיים.

מה עושים כשאין בארגון מנהל סיכונים במשרה מלאה?

LT RISKMGMT מציעה שירות Risk Manager as a Service — מנהל/ת סיכונים במיקור חוץ, בעיקר לארגונים בינוניים וממשלתיים שאינם מעוניינים לגייס מנהל סיכונים במשרה מלאה, בהיקף המותאם לצורך הלקוח. במקביל, לפי עמוד קורס ההסמכה של LT, החברה מעבירה קורס הסמכה למנהלי.ות סיכונים תפעוליים, סייבר ו-AI בהיקף של כ-40 שעות אקדמיות, הכולל סדנאות, התנסויות וביקורים ב-SOC מוביל, ומרצים אורחים מהארגונים הגדולים בארץ ובעולם; הקורס מוכר על ידי IRM. מתוך המשוב של דן רבינוביץ, הביקורת הפנימית בבנק ישראל: "סוף סוף קורס ניהול סיכונים שמעשיר לי (ואני בטוח שגם לכל שאר המשתתפים) את ידע, מעניק כלים שימושיים ופרקטיים באמת, ואף משאיר אותנו עם חומר למחשבה."

על המאמר הזה

LT RISKMGMT מפרסמת מאמר זה בשמה והיא אחראית לדיוקו. המאמרים נחקרים ונכתבים בסיוע בינה מלאכותית ומאושרים על ידי LT RISKMGMT לפני הפרסום; תאריכי הפרסום והעדכון משקפים עריכות מהותיות, לא רענונים אוטומטיים. עודכן לאחרונה: 2026-11-01

קשור

מוכנים להתחיל?

גלו איך LT RISKMGMT יכולה לעזור.

צרו קשר